שידת הצד בחדר השינה היא אחד הרהיטים שהכי לא חושבים עליהם, אבל הכי משפיעים על התחושה. היא נמצאת בגובה הראיה, בטווח היד, במקום שבו העיניים נפתחות כל בוקר ונסגרות כל לילה. שידה שנבחרה נכון עושה את החדר רגוע יותר, מסודר יותר ופונקציונלי יותר, ואילו שידה לא מתאימה הופכת פינה שלמה לבלגן יומי.
במדריך הזה תמצאו את כל מה שחשוב לדעת לפני הבחירה: איך מודדים את הגובה הנכון לעומת המיטה, כמה עומק מספיק, איך להתאים את הסגנון לחדר, ומה ההבדל בין שידה במגירה לבין שידה פתוחה.
הפונקציה האמיתית של שידת צד
מעבר למקום להניח עליו מנורה וכוס מים, שידת הצד היא מערכת האחסון הכי קרובה אליכם בבית. היא צריכה להכיל ספר קריאה נוכחי, משקפיים, כבל טעינה, קרם ידיים, פלסטרים, ולעיתים גם אוזניות או סמארטוואץ. הכל במקום אחד, נגיש בחשיכה, ללא צורך לקום.
שידה טובה לכן מציעה גם משטח פתוח למעלה וגם אחסון סגור במגירות. כשאחד משניהם חסר, החדר נוטה להצטבר בחפצים על המיטה עצמה או על הרצפה.
הגובה הנכון
הכלל החשוב ביותר בבחירת שידת צד: הגובה שלה צריך להיות שווה או גבוה ב-5 עד 10 סנטימטר מגובה המיטה (כולל המזרן). לא יותר מזה. אם השידה גבוהה מדי, היא נראית מאיימת וחוסמת את תחושת המרחב. אם היא נמוכה מדי, תצטרכו להתכופף בכל פעם שתרצו להגיע למשהו.
מזרן סטנדרטי היום נמצא בגובה 55 עד 65 סנטימטר מהרצפה (כולל המסגרת). המשמעות: שידה בגובה 60 עד 70 סנטימטר תעבוד לרוב המיטות.
מידות: רוחב ועומק
שידת צד סטנדרטית היא ברוחב 40 עד 60 סנטימטר. קטנה יותר תהיה צפופה, גדולה יותר תראה אימתנית ליד המיטה. הכלל: כדאי שהשידה לא תהיה רחבה יותר מחצי מרוחב המיטה הבודדת.
30 עד 40 סנטימטר עומק הוא טווח אופטימלי. זה מאפשר להניח מנורת שולחן ועדיין להשאיר מקום לספל או ספר. עומק גדול יותר הוא מיותר לרוב החדרים וגוזל שטח מעבר.
מגירות, מדפים, או שתי דלתות
שידה עם שתי מגירות היא הבחירה הנפוצה ביותר, ויש לה סיבה. המגירה העליונה מתאימה לחפצים קטנים שיורדים מהר (משקפיים, פלסטרים, טיפות עיניים). המגירה התחתונה לחפצים שמשתמשים בהם פחות.
שידה עם מדף פתוח מתחת נותנת תחושה אווירית ופחות חונקת, אבל מחייבת סדר מופתי כי הכל נראה. היא מתאימה למינימליסטים או לחדרים קטנים.
שידה עם דלתות (כמו ארון מיני) הופכת את כל הנפח לאחסון אחד גדול. פחות גמישה, אבל טובה לאחסון חפצים מגושמים יותר.
התאמת הסגנון לחדר השינה
שידת צד מעץ מלא מתאימה לכל סגנון, בכפוף לבחירת הגימור הנכון. לחדר סקנדינבי בהיר, בחרו עץ טבעי בהיר עם קווים נקיים ורגליים דקות. לחדר חם וכפרי, עץ כהה יותר או עץ עם טקסטורה בולטת יעבוד. לחדר מודרני-מינימליסטי, שידה גוש אחד ללא רגליים תתן מראה נקי ועכשווי.
אל תחששו לבחור שתי שידות שונות לשני צידי המיטה, אם הן דומות בגובה ובסגנון.
שידה לחדר קטן
בחדר שינה קטן, שידה קונבנציונלית בצד המיטה לפעמים לא אפשרית. במקרה כזה, שקלו שידה תלויה (מחוברת לקיר, ללא רגליים), שחוסכת שטח רצפה ומרגישה קלילה. אופציה אחרת: שרפרף עץ עגול שמשמש כשידה זמנית.
פתרון נוסף הוא שידה צרה מאוד (25-30 סנטימטר רוחב), שמספיקה למנורה ולספר ותופסת מינימום מקום.
שאלות נפוצות
האם שתי שידות לצד המיטה חייבות להיות זהות?
לא חייבות, אבל הן צריכות להיות באותו גובה בערך ובאותה פלטת צבע.
מה הגובה של שידת צד לעומת מיטה סטנדרטית?
המיטה הישראלית הממוצעת עם מזרן היא בגובה 55 עד 65 סנטימטר. שידה תהיה אידיאלית בגובה 60 עד 70 סנטימטר.
האם שידת צד מעץ מלא עמידה ללחות של חדר שינה?
חדר שינה רגיל אינו סביבה לחה במיוחד, ועץ מלא מתאים מצוין.
כמה זה עולה?
שידת צד מעץ מלא בעבודת יד בישראל נעה בטווח של 700 עד 2,000 שקלים, תלוי בגודל, בסוג העץ, ובסוג האחסון.
האם אפשר להשתמש בקומודה קטנה במקום שידת צד?
בהחלט, אם המידות מתאימות.
לסיכום
שידת הצד היא לא פריט משני בחדר השינה, היא חלק מרכזי בתחושה שלו. הבחירה הנכונה תלויה בגובה המיטה שלכם, בגודל החדר, בהרגלי האחסון, ובסגנון הכללי. בקולקציית שידות הצד של ללושיק תמצאו שידות עץ מלא בעבודת יד, במידות וסגנונות מתאימים לכל חדר שינה.